חוזר זה, עניינו בהחלטת המועצה הארצית בדבר תיקון פרק המתקנים הפוטו וולטאים בתמ"א 1 (תמ"א 1/10/1), אשר יאפשר תוספת שימושים בהם ניתן יהיה ליתן היתר להקמת מתקנים פוטו וולטאים בדו שימוש.
ביום 04.06.2024 לאחר הליך שמיעת השגות בפני הלנת״ע אישרה המועצה הארצית את המלצות הולנת״ע והעבירה את התיקון לאישור הממשלה בשינויים מסוימים שפורטו בהחלטה.
התיקון מאפשר הוצאת היתר בניה (א) למתקן פוטו וולטאי על גבי קירוי של מבני משק או אחסנה (ב) למתקן פוטו וולטאי על חזית גדר או כחזית גדר וכן מעל גדר בשטח המיועד למבנה ציבור, לתעשייה, תעסוקה או מלאכה, למתקן הנדסי, למבני משק ולמתקן ביטחוני (ג) למתקן פוטו וולטאי כמיסעת שביל אופניים או כקירוי שביל אופניים (ד) תוספת זכויות בניה לצורך הקמת מבנים תפעוליים הנדרשים להפעלת מתקנים פוטו וולטאים במאגר, בבריכת דגים, במחלף או בשטח שאינו מיועד למבני משק אך שמתאפשר בו שימוש של מבני משק.
דבריו של ירון סולומון, מנהל מחלקת ההתיישבות באיחוד החקלאי, בוועדה לביטחון לאומי בנושא בחינת כלים אפקטיביים בפשיעה החקלאית מהיום : 04/06/2024.
לאחרונה נתקלנו במקרה בו רשות המיסוי חייבה את תאגיד הפרויקט בעסקה סולארית קרקעית, בתשלום מס רכישה.
רמ"י דיווחה לרשות המיסים על "מכירת/רכישת זכות במקרקעין".
הדרישה לתשלום מס הרכישה יצאה על שם תאגיד הפרויקט (תאגיד משותף ליזם ולישוב, בו הישוב מחזיק לפחות 26%), אשר חתם עם רמ"י על הסכם הפיתוח והסכם חכירה, ולא לישוב עצמו.
ב- 5.5.2024 הוטמעו השינויים בסיווג אזורי העדיפות בסעיף 4.2.11 בקובץ מקרקעי ישראל.
כאמור בחוזרנו 36/2024 "סיווג אזורי עדיפות- החלטת ממשלה 1069" בתאריך 16.11.2023 התקבלה החלטת הממשלה שעניינה קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון (להלן -החלטה 1069).
בעקבות החלטה זו אמורה הייתה מועצת מקרקעי ישראל להתאים את סיווג אזורי העדיפות בהתאם להחלטת הממשלה 1069.
ביום חמישי ה- 16.5.2024 התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב דיון ההוכחות בתביעה שהגשנו כנגד רמ"י בדרישה לאשר השכרת בית מגורים בנחלה.
מטעם רמ"י העידה ראש צוות עסקאות ואת רמ"י ייצגה עו"ד מטעם הפרקליטות.
בתצהיר עדות ראשית שהוגש על ידי נציגת רמ"י הובהר, כי, רמ"י מעולם לא אישרה השכרת בית מגורים בנחלה וכי איסור ההשכרה הוא אבן יסוד במשטר הנחלות שקובע כי אסור להשכיר בית מגורים בנחלה וכי בנחלה יש חובת התגוררות של בעל הנחלה בנחלה.
עוד הובהר על ידי נציגת רמ"י בתצהיר, כי המדינה הקנתה לבעלי הנחלות זכות "ללא תשלום" בנחלות בהם ניתן לבנות ללא תשלום בית ראשי עד 160 מ"ר עבור בעל הנחלה, בית שני עד
160 מ"ר עבור "דור ההמשך" ויחידה בשטח 55 מ"ר עם קיר משותף עבור דור שלישי.
את היחידות לא ניתן להשכיר, אלא אם מבוצע יישום של ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל במסלול "דמי רכישה", כאשר בעל הנחלה חייב להתגורר בנחלה גם לאחר תשלום "דמי רכישה".
נציגת רמ"י הבהירה היטב, כי היא לא מכירה קריטריונים בגינם ניתן יהיה לאשר השכרה וכי רמ"י כלל לא דנה בדרישה להשכרת בית מגורים בנחלה.
בטרם הוגשה התביעה שלחנו לרמ"י מכתבים בהם הודענו, כי לטענתו איסור ההשכרה פוגע באופן יסודי ובלתי מידתי בזכות הקניין של בעלי הנחלות וכי לא ניתן להחיל את "משטר הנחלות" על בית שני בנחלה. הבית השני נבנה על ידי הילד של בעלי הנחלה, ביצענו העברה ללא תמורה של המגרש עם הבית ושולם 1/3 מס רכישה וכן אנו נמצאים בהליך של יישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' במסלול "דמי חכירה" וכל שנותר הוא להשלים מבחינת פרוצדורה את ההליך ואין מקום לשלול את זכות ההשכרה לאור כך שההליך ארוך וממילא המגרש עם הבית כבר לא מהווה חלק מהנחלה במערכת היחסים בין בעלי הנחלה לילד.
עוד הבהרנו, כי הליך הפיצול אורך לכל הפחות שלוש שנים עד רישום הזכויות ע"ש הילד המפצל ואי השכרת הבית גורמת לנזקים כלכליים עצומים ובנסיבות העניין הנזק שנגרם אינו סביר ועל כן יש לאשר את ההשכרה כבר כיום.
בתגובה למכתבים רמ"י הודיעה שאין להשכיר את הבית ודחתה את הטענות שלנו על הסף ואף הבהירה כי ככל והבית יושכר יידרש תשלום דמי שימוש עבור תקופת ההשכרה.
דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל
This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.